מנהל ה-IT הארגוני – מקדם חדשנות טכנולוגית או דון קישוט מודרני?

תוכן עניינים

רבים המאמרים המתארים את מנהל ה-IT הארגוניים כסופרמנים של הארגון, אלה, אשר בגלימתם מביאים את הטכנולוגיות החדישות, העדכניות והיעילות ביותר לארגון. או כקוסמים המנופפים בשרביט הקסם שלהם, מפזרים מעט אבקת קסם על המחשוב הארגוני, והופ… הנה רוחה של המאה ה-21 שורה על רשת המחשוב, משתמשי הקצה וגם על הדרג המנהל.

אבל, תיאוריה לחוד ומציאות לחוד – לרוב, עבודתם של מנהלי ה-IT הנה סיזיפית למדי ורוב הזמן, הם עסוקים בסתימת חורים ובכיבוי שריפות, נלחמים על כל התקדמות טכנולוגית בחירוף נפש מול ההנהלה, מנסים להצדיק את התועלות הכלכליות שלה. גם מול המשתמשים, העובדים בארגון, חייו של מנהל ה-IT אינם רצופים בשבחים ותודות, אלא בתלונות מסוגים שונים ומשונים, המופנות אליו מאחר והוא נחשב לקו הראשון ולמייצג של המחשוב הארגוני.

בין הפטיש לסדן

כך, מנהל ה-IT בארגון, שלכאורה, אמור היה להיות מקדם החדשנות בארגון ולעסוק בתחומים שיקדמו את הארגון, ייעלו את דרך פעולתו ויצעידו אותו קדימה (כמופיתוח מערכות ומיטוב המחשוב ורשת המחשוב הארגונית), מוצא את עצמו עוסק בשתדלנות ונאבק על כל צעד ושדרוג טכנולוגי שנחוץ לבצע, במקביל להגנה על הצעדים שכבר ביצע בעבר. הוא מתפקד מתוך צורך תמידי להצדיק את ההמלצות שלו מול ההנהלה ומול המשתמשים, וברוב המקרים, לא רק שהוא איננו מצליח ליצור מצבים בהם כל הצדדים מרוצים, אלא, לרוב, אף אחד מהצדדים איננו מרוצה, כל אחד מסיבותיו-הוא.

אז למה בכל זאת להכניס ראש בריא למיטה חולה?

עד עכשיו, עסקנו בחדשות הרעות, אולם, יש לנו גם חדשות טובות למנהלי ה-IT. ממחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, עולה, כי רמת הפתיחות בדרג המנהל לאימוץ טכנולוגיות חדשות עולה בהתמדה, וכי יותר ויותר ארגונים נכונים כיום לנסות להטמיע טכנולוגיות חדשות (יחסית), במידה ויוכח כי יש להן ערך מוסף ארגוני כלשהו. אנחנו רואים זאת בפריחתו של מחשוב הענן (על רמותיו השונות) ובהגירה הארגונית ההולכת ומתגברת אליו, בגישת ה-BYOD ובמגמות טכנולוגיות נוספות. במקביל לכך, עולה רמת משתמשי הקצה והתפישה הטכנולוגית שלהם, וכיום, כבר נדיר מאד למצוא ארגונים בהם משתמשי הקצה אינם מגיעים עם ידע וניסיון אישי מקדים, אשר מקל עליהם את ההתמודדות עם מערכות או רשת מחשוב ארגונית.

מה צופן עימו העתיד?

סביר להניח כי מנהלי IT ימשיכו לתפקד בתור בולם הזעזועים הטכנולוגי הארגוני, מעצם מהות תפקידם. מאז ומתמיד היו (וכנראה שגם ותמיד יהיו) פערים רציניים בין הרצוי (חדשנות טכנולוגית, מערכות חדישות ועדכניות) לבין המצוי (נתח העוגה התקציבית המוקצה לאפיקים שאינם ליבת הפעולה של הארגון, תפישה טכנולוגית לוקה בחסר של עובדים-משתמשים) וכן הלאה, אולם פערים אלה הולכים ומצטמצמים עם השנים, כאשר במקרים מסוימים, הגורמים השונים זוכים בחשיפה לטכנולוגיות המודרניות או, כאשר הם נמצאים במצבי אין-ברירה (End of life והפסקת תמיכה ביישומים ומערכות הפעלה מסוימות). כפי שזה נראה, עוד רחוק מאד היום בו מנהלי ה-IT יוכלו להנהיג חדשנות ארגונית בדרך פשוטה, מהירה וללא התנגדויות מכיוונים שונים.

תוכן עניינים

הכתבה הועילה לכם? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
דילוג לתוכן