אם תשאלו מנהל IT כיצד מצטיירת בראשו התמונה האולטימטיבית של הארגון שלו, תגלו, כי לרוב, מדובר בטכנולוגיות מתקדמות, מערכות מידע חדישות, פלטפורמות נוחות והמון “מחשוב”. אם תשאלו את השאלה הזהה מנהל, איש הדרג האדמיניסטרטיבי, או את סמנכ”ל השיווק של הארגון, תקבלו תשובות שונות לגמרי. כל אחת מהתשובות האלו נשענת על הגורמים המפעילים את כל אחת מהשכבות האלו בארגון. הסיכויים רבים לכך, שכאשר תקשו בשאלה ממקדת ותכוונו את הנשאל לכיוון מערכת המחשוב הארגוני, התשובה תהיה משיכת כתפיים או אמירה בסגנון “לא יודע בדיוק, אבל כלים שישרתו את הצרכים המנהלתיים/העסקיים/האדמיניסטרטיביים שלי ושל המחלקה שלי” (מחקו את המיותר). כך, בעצם, נוצר מצב שלכל אחד מהמנהלים בארגון חזון משלו ותפישה שונה, ורק לעיתים רחוקות החזונות והצרכים מתאחדים ויוצרים סינרגיה לתועלת הארגון.
מערכות מידע ארגוניות
מהו משקלו של האפיון במערכות מידע?
לסיכום:
כפי שניתן להבין, כיום, מערכות המחשוב והמידע בארגונים כבר אינן נחלתם הבלעדית של אנשי ה-IT בארגונים והעיסוק בהן נוגע לכל הדרגים בארגון. החל ממשתמש הקצה (העובדים, שלעיתים, הרגלי עבודתם או מגבלותיהם עלולים להוות אתגר הטמעה לא קטן), דרך המחלקות השונות הקיימות בארגון (שיווק, מכירות, מוקד שירות, כוח אדם, כספים וכד’) וכלה במנהלים בארגון (שחלקם חובשים שני כובעים, האחד, מקצועי – כמנהל מחלקה או תחום, והשני, עסקי – כחבר בדרג המנהל) אשר נזקקים לתמונת מצב כוללת ומלאה ככל האפשר, בכל אחד משני הכובעים שלהם. אפיון מדויק ומפורט של מערכות מידע יכול לסייע לענות על כל הדרישות ולצמצם את הסיכויים שמערכת כזו תהפוך ל”פיל לבן” ארגוני.